פלד ואח' נ' בי ברוקר בע"מ ואח'

החלטה

בפני בקשה לביטול פס"ד, שניתן בהיעדר הגנה ביום 3/1/11 על יסוד האמור בכתב התביעה.

טענות המבקשים

לטענת המבקשים כבר ביום 26/10/10 הוגשה לבית המשפט בקשת רשות להתגונן ועל כן לא היה מקום להתעלם מקיומה של הבקשה גם אם הוגשה היא באיחור.

לעניין האיחור נטען, כי הסיבה לאי הגשת הבר"ל במועד נבעה מתוך רצונם הכן לבדוק את טענותיהם של המשיבים לאשורם בזמן שהמבקש 2 היה נתון במעצר בית ומסמכי החברה המבקשת 1 לא היו ברשותו לא במועד קבלת כתב התביעה ולא במועד שנקבע להגשת הבר"ל, וזו לא נבעה מזלזול בבית המשפט.

לאחר קבלת כתב התביעה לידם, פנו המבקשים אל המשיבים בניסיון לברר את הטענות הקשות ואולי להגיע להסכם פשרה. אולם, ביום ה- 13/7/10 שבו קבעו הצדדים להתדיין נעצר המבקש 2 בעקבות תלונות שהגישו המשיבים. הטענות בכתב התביעה מתבררות אף בהליך פלילי ובו מוטלת האחריות על אדם אחר בשם עידו סמואל אשר שמו לא נזכר בהליך האזרחי.

לטענתם, ביום 13/10/10, 5 ימים קודם למועד שנקבע להגשת הבר"ל, הגישו הם בקשה למחיקת כותרת ובמקביל הוגשה בקשה להארכת המועד להגשת הבר"ל. הבר"ל הוגשה ביום 25/10/10 בצירוף תצהיר המבקש 2, תוך הסתכנות בחשיפת קו הגנתו של המבקש 2 בהליך הפלילי, ובהתאם להחלטת הרשם.

ביום 22/11/10 קבע רשם בית המשפט כי הוא דוחה את הבקשה למחיקת כותרת וכך שולל הלכה למעשה את הדיון בבר"ל. על החלטתו הוגש ערעור, אולם כבר ביום 3/1/11 "נחטף" פסק דין נגד המבקשים.

עוד מוסיפים הם וטוענים כי אין הנתבע חייב להראות כי הגנתו היא איתנה ובטוחה ודי לו אם יראה כי ההגנה אפשרית. הגנתם זו פורטה בבקשת הרשות להתגונן אשר הוגשה לאחר שנזקקו הם לאורכה על מנת לגבש את המסכת הראייתית מבלי להזיק לקו הגנתו של המבקש בהליך הפלילי.

לטענתם, אין לסכום התביעה כל ביסוס או קשר בינו לבין המסמכים אשר צורפו לכתב התביעה וכי המשיבים לא הוכיחו הפקדות שנעשו לקופת החברה המבקשת.

תגובת המשיבים

לטענת המשיבים המדובר בלא יותר מאשר ניסיון טקטי נוסף להאריך עד אין קץ את המועד בו יצטרכו המבקשים לתת את הדין על מעלליהם ולהשיב את הכספים שגזלו מהמשיבים במרמה.

לטענתם, המבקשים לא הגישו את בקשת הרשות להתגונן במועד וביקשו ארכה לשם הגשתה תוך שבית המשפט נעתר ומאריך את המועד עד ליום 18/10/10. המבקשים לא הסתפקו בכך ועתרו ביום 17/10/10 למתן ארכה נוספת ואולם בקשתם זו נדחתה על ידי בית המשפט ואלו בחרו להגיש את בקשת הרשות להתגונן רק ביום 26/10/10 ובאיחור ניכר.

לטענתם, פס"ד לא ניתן במעמד צד אחד שכן המבקשים היו חלק מההליך ובית המשפט נתן את פס"ד לאור הזלזול הבוטה של המבקשים משלא הגישו את הבקשה במועד שנקבע על ידו. הבקשה הוגשה באיחור כה ניכר של למעלה מ-3 חודשים מיום הגשת התביעה לאחר מתן מספר ארכות ותוך זלזול והתעלמות מוחלטת מהחלטה מפורשת של בית המשפט הנכבד.

לטענתם, מול זכותם של המבקשים לקבל את יומם בבית המשפט עומדת זכותם של המשיבים למיצוי הדין ולסופו של הדיון וכי אין ליתן גושפנקא להמעטה בערכם של עקרונות הדין והפרוצדורה.

המבקשים נמנעו מלהגיש את בקשת הרשות להתגונן על מנת שלא להפגע בהליך הפלילי ולא מן הטעם שדרושים להם מסמכים. מעצר הבית שהיה נתון בו המבקש לא מנע ממנו דרכי תקשורת אחרות לרבות עם בא כוחו לשם עריכת התצהיר לתמיכה בבר"ל. המבקשים לא ציינו אילו מסמכים היו חסרים להם ולא בכדי.

המבקשים עשו שימוש לרעה בהליכים השיפוטיים ואף התעלמו במכוון מהחלטות בית המשפט. יתר על כן, למבקשים אין ולו הגנה דחוקה. כתב התביעה כולל מסמכים המעידים על אחריות המבקשים לחוב, לרבות נספח להסכם בין המבקשת 1 לבין המשיבה 2 ותמלילי שיחות בהן עולה כי המבקש לוקח על עצמו אחריות מלאה להחזר החוב הקיים למשיבים. על כן, טענות ההכחשה בעל פה כנגד מסמכים בכתב הינן טענות בעלמא כנגד הודעות בעל דין מפורשות.

לטענתם, מר עידו סמואל אינו צד לעסקה החוזית אלא אך ורק המבקש שהתחייב אישית לקיומו של ההסכם והציג עצמו כבעלים היחידי של המבקשת 1.

לטענתם, פס"ד ניתן רק לאחר שבית המשפט הורה להם להגיש פסיקתא לחתימה וזו הוגשה כחודש ימים לאחר מכן ביום 22/12/10 עד לחתימתה ביום 3/1/11, וכי פעלו הם בהתאם להוראות בית המשפט. לנוכח האמור לעיל, עותרים הם לדחיית הבקשה ולחיוב המבקשים בהוצאות לדוגמא.

דיון והכרעה